יום שלישי, 12 ביולי 2011

מכתב לנכד



היוש!

זה אני. מתקשה להיזכר בשם?
טוב..זה דיי תלוי איפה אתה מחפש אותי: בטוויטר, בפייסבוק, בגוגל+ ובטח בכל רשת חברתית שימציאו 
עד שתקרא את זה אני שורפ_בי (תתרגם בגוגל לאנגלית),
לפי משרד הפנים נולדתי כבוריס שורפ.

מה זה משרד הפנים? סיפרתי לך פעם, לא?
לא משנה.
זה מקום כזה שלא משנה כמה מוקדם תגיע אליו, תמיד יהיו שם אנשים לפנייך
ולא משנה כמה עמדות שירות יש, תמיד יהיו 2 פקידות שמטפלות בבעיות של מי שהגיע לפנייך.
מה זה "פקידות"?
נשים ממורמרות שלא אוהבות בני אדם.
מה  זה "עמדות שירות"?
המקום שבו לפקידות יש כיסא לשבת עליו.

מזל שזה כבר לא קיים, אה?

איפה היינו?
אה!
אני לא יודע אם העמוד הזה בבלוג יהיה זמין אחרי שאני אעלם מהעולם הזה פיזית
ולכן השארתי לך גם עותק קשיח שביקשתי שתקרא דווקא עכשיו..
מעניין אם הבלוג שלי קיים בכלל עדיין...
אני מקווה שכן כי גם זאת דרך לחיות לנצח וזה מה שכולנו רוצים הרי, לא?
אלוהים יודע איך אתם צורכים את האינטרנט שלכם היום...
...מה? מה אתה שואל?
"מה זה אלוהים?"
חה.

לפני שאחזור לספר לך קצת על עצמי, בוא תספר לי קצת על עצמך.
זה שיש לך משפחה שהקמת ונכדים משלך  זה נחמד, אבל משעמם. כולם עושים את זה.
ספר לי משהו שאני לא יודע!
נגיד, אתה כבר נוהג על מכונית שמעופפת? כי לי הבטיחו את זה כעתיד עוד לפני הבר מצווה שתדע לך.
אנחנו כבר מיישבים את שבתאי? כי שמעתי שבמאדים תכף נגמר המקום ובכלל אנשים מלוננים 
שמזג האוויר מאוד סטטי. 
לא יאמן אה? כשאני הייתי בגילך, לטייל בירח היתה פריבלגיה שרק לנו, העשירים, היתה. 
ו...
אתה עשיר, נכון?

יש לי כל כך הרבה שאלות אלייך שאני באמת לא יודע מאיפה להתחיל.
דבר ראשון והכי חשוב - 
ליידי גאגא עדיין בחיים?
עדיין יש שידורים חוזרים של "חברים" בתלת מימד בערוץ 2?
וסיינפלד?
ג'סטין ביבר כבר התחיל להתגלח?
לא, אני שואל ברצינות..הרי בזמן שתקרא את זה הוא אמור לחגוג...מה...מילניום?
איך הסכמי השלום עם החייזרים? 
הם עדיין מתבאסים לבקר באילת כי יש מלא צרפתים?
הבקסטריט בויז עדיין ביחד?
מה הדבר החם היום באינטרנט?
אני יודע שזאת נראית לך שאלה קצת מטומטמת...אבל סיפרתי לך כבר על התקופה ההיא שבשנים
האלה שרשתות חברתיות היו פופלאריות, חשבתי שאני מלך העולם כשמשהו שכתבתי הגיע ל"ראשי"
באתר "מקושרים" ואז הגיע מיי ספייס ופייסבוק וטוויטר והבלוג והגוגל + ולאף אחד מהם אין באמת ראשי
אבל בכולם יש לי חברים שונים, ופתאום כולם מאוד נחמדים אלייך ויוצרים קשרים אחרי שנכתב שהתעשרתי
מאוד באיזה עיתון (חפש בויקיפדיה) כלכלי ו..מהפכות! פתאום אסמסים לא עולים כסף, ולפלאפונים (גם חפש בוויקיפדיה..אין לך כוח להסביר) פתאום אין מקשים וכל אחד בכל מקום רוצה שם משתמש וסיסמא 
ופתאום אתה מתגעגע לימים שהיית רק שם ולא כינוי עם תווים ואותיות גדולות וקטנות וסיפרה אחת וסימן אחד
לפחות ומי זוכר בכלל מה שם החיית מחמד הראשונה שלי ואת מי זה מעניין האם אני אין אה ריליישנשיפ
או סינגל או אלבום ולמה אני בכלל מתוייג פה אם רואים רק את הכתף שלי ו-
די!
אני מקווה שעכשיו הכל הרבה יותר פשוט אצלכם.

אומרים שתמיד כשמביטים בהווה אל העבר, הוא נראה טוב יותר ובגלל זה במשך תקופה ארוכה חשבתי
שמפה נבעה האימרה: "פעם היה יותר טוב".
אז צר לי לאכזב אותך, אבל לא כך הדבר. 
פעם - היה יותר תמים. זה הכל.
אבל עזוב אותך מפילוסופיות חיים שפיתחתי בערב אחד מתישהו בגיל 25, 
מה אני יכול לאחל לך לכבוד יום הולדתך ה70 שעדיין לא איחלתי לך כשהייתי בחיים?
ננסה את זה:
שהנכדים שלך ידעו לכתוב ולא רק להקליד,
יתעדו גם רגעים קטנים שנדמה כאילו הם שגרתיים בחייהם,
עם הזמן מגלים שדווקא הרגעים האלה הם היפים ביותר לצפות בהם,
שידעו להקשיב, לראות, להריח, לטעום ולגעת בכל מה שאמיתי ויפה
וזה, בדיוק מה שיש לך כיום. מקווה שאתה מספיק נבון להעריך את זה.
מזל טוב סבא'לה!
לחיי עוד שנים ארוכות.
הרי הגעת עד כאן, עכשיו תפסיק?
נהה...

איפשהו אחרי משבר גיל המעבר אנחנו, הגברים, הופכים לרגישים יותר
ולכן אתה בטח דומע קצת מהתרגשות עכשיו ומתגעגע אולי לתקופה
שעוד הייתי בסביבה להציק לך.
אז תן חיוך יקירי,
היופי בלהתבגר הוא שהופכים לטובים יותר במה שחשבנו שאנחנו טובים בו 
כשהיינו צעירים יותר:






רואה? ההומור שלי הפך להרבה - הרבה יותר מוצלח, לא?

נ.ב - סבתא שלך היתה חיה במיטה.
כאילו...
עד שהיא מתה וזה.

ביוש!


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה