יום שלישי, 15 בפברואר 2011

מרץ

אז ככה: לפני כמה חודשים החלטתי לכתוב ספר על בחור שמחליט למצוא את האחת שלו תוך שנה, וכך בכל חודש הוא יוצא עם מישהי אחרת עד הסוף הטוב (או שלא?). אז עד שאסיים אותו, ואהיה מפורסם בזכותו ואתעלם מכולכם כשאהיה מפורסם, הנה פרק אחד ממנו


אני מאמין דגול בעובדה שמי שמאמין בבליינד דייטים הוא אידיוט גמור. יש המון דברים פסולים בתרבות המערבית שאני כל כך נהנה להעריץ למרות הכל, אבל אחד הדברים הכי פסולים הוא העובדה שהם הכניסו למוח התמים של הגברים והנשים כאחד שיש סיכוי שאם תצא לבליינד דייט, תופיע מולך האחת שחיפשת דווקא כשהעיינים שלך לא יודעות מה הן עומדות לקבל בדייט הקרב. מבחן החברות האמיתי הוא כשאחד החברים הקרובים אלייך מודיע לך שיש לו מישהי להכיר לך ולדעתו תתאימו מאוד. זה כמובן נידון לכישלון, כי אם היה איזשהו סיכוי שהיא נראית מעולה הוא היה זורק את חברה שלו והופך את הבליינד דייט העתידי שלך לחברה שלו.
וחוץ מזה, זאת עובדה - גברים אמיתיים לא שומרים לעצמם ידידות כוסיות מהסיבה הפשוטה שמתישהו, הן מוצאות חבר ומתרחקות מהידידים שלהן.
"היא נראית טוב" היא מנסה לשכנע אותי.
אני לא מקשיב לחברים שמנסים לסדר לי בליינד דייט, אבל החלטתי לתת צ'אנס לאחת מהבנות שיותר קרובות אליי ומסיבה זו או אחרת, אני סומך עליה גם אם היא תגיד לי לזרוק את עצמי לתוך הר געש כי זאת חוויה שלא אשכח בחיים. אז הנה, הסכמתי לבליינד דייט שהיא סידרה לי.
"ואל תשאל אותי את השאלה המפגרת שאתה עומד לשאול אותי" היא פוקדת.
"זדייני, יש לה אופי?"
"כן"
"ולמה היא רווקה?"
"מהסיבה שאתה רווק"
"היא בחרה לעשות הרבה סקס בתקווה למצוא את האחד?"
"היא תחכה לך ב-10, תאסוף אותה"
"עם כמה היא שכבה?"
"תגיע עם האוטו השווה, כבר יוסיף לך נקודות אצלה"
"מה נקודות, היא מורה?"
"סטודנטית להוראה"
"מה עשיתי לך רע?"
"לא התקשרת בבוקר שאחרי"
"טסתי!!"
"לא, זה קרה תוך כדי..."
"זונה"
"מי שעשתה אותך"
"נו, את זונה"
"אז אתה חייב לי כסף"
"חושבת שהיא תעניש אותי הלילה אם אהיה תלמיד רע?"
"סקס בדייט הראשון עם סטודנטית להוראה? אופטימיות!"
"את אמורה לעודד אותי לצאת לדייט הזה"
"צודק, אז סיכוי קלוש לסקס לעומת שום סיכוי"
"למה שום סיכוי? יש זונות בעולם"
"יש להן מחלות"
"שיט, את מחוסנת??"
"אתה צפוי"
"עכשיו נעלבתי, תודה."
"אווו..סקס כפיצוי?"
"לא, אני מעדיף שנדבר במקום"
":) תתחיל להתארגן, לא יפה לאחר בדייט הראשון"
"בסדר, בסדר. אבל אם זה לא זורם אני בא לבכות על הכתף שלך בעירום"
"תצטרך למצוא אותי קודם"
"שום בעיה, תגידי את שם המועדון, אני כבר אמצא את התא שחוגגים עלייך בו"
היא לא מסמסת בחזרה.
ניצחתי.
הנייד נזרק על המיטה. השעון על הקיר מראה לי שבאמת שכדאי שאתחיל להתארגן.
באופן כללי עם כל האהבה שלי לדייטים ראשונים, אני לא טוב ברושם ראשוני, הוא מציג אותי כאדם ביישן יחסית. ואני גם לא טוב במיוחד בלהתחיל שיחות, למזלי אין את הבעיה הזאת עם נשים.
אני נכנס לאוטו שלי ומבין לאט לאט שאני מתחיל ברגל שמאל. למה אני אוסף אותה? למה אי אפשר היה לקבוע מקום ושנינו היינו נפגשים שם? למה צריך לעבור חצי עיר איתה כששנינו חושבים ומנתחים יותר ממדברים, למה שלא נגיד, רגע....מה...מי זאת?
חיוך.
שלה.
כי הפה שלי קצת פעור.
"היי"
איך מחייכים? אה, הנה.
"היי" אני יוצא מהאוטו מנסה להיזכר איך מוחקים חיוך ומשדרים אדישות.
חצי שניה של בהייה אחד בשני נגמרים כשאני נותן לה נשיקת "היי" על הלחי, אחד המנהגים האהובים עליי.
יש לה שיעור שחור חלק, עיניים שחורות בוהקות ועור בהיר יחסית. היא קטנה ורזה, ויש לה קול שברירי. מהבחורות האלה שבא לך לחבק חזק עד שתשמע "קראק" כי שברת לה צלע.
אני פותח לה את הדלת של האוטו כי אני ג'נטלמן להערב, והיא מחזירה ב"איזה אוטו..!" מחוייך.
אני שב על צעדיי שוב מנסה למחוק חיוך ולהלביש אדישות על הפנים. אני ממש גרוע בזה מסתבר.
"שאלה ראשונה" היא זורקת משפט שובר קרח בחלל האוטו.
אני מתעלם מהרצון העז שלי לזרוק לה הערה על העובדה שהיא סטודנטית להוראה וכבר עושה לי מבחן ופשוט מביט בה בציפייה.
"לאיזו מוזיקה אתה מקשיב?"
"ליידי גאגא" אני עונה בשניה שהיא מסיימת לשאול
"שקרן"
"נשבע"
"אז אני עלולה להבין למה אחד כמוך עדיין רווק" היא עונה ברצינות למרות המבטא הציני
"אחד כמוני?" אני תוהה בתמימות
היא מחייכת.
אני לוחץ פליי, האוטו מתחיל לזוז. ליידי גאגא מתנגנת ברכב אחר הלילה, לא אצלי.

התנשקנו אחרי הדייט הראשון, שכבנו בדייט השני, בפעם השלישית ששכבנו שאלתי אותה אם הייתי תלמיד רע
וקיבלתי סטירה.
להרביץ לי הפך אצלה למנהג. בהתחלה זה היה חמוד אבל אחרי שהייתי מוצא סימנים שיש בדרך כלל לקורבנות אלימות בכל מיני חלקים בגוף כבר התחלתי לתפוס לה את הידיים ולשלוח "לא לא לא לא" קיצ'י כלפיה. זה עבד פעם אחת, בפעם השניה היא כבר דפקה לי ביס ליד הכתף שגרם לי להוציא משהו בין צרחה ליללה של חתול. אומנם לא התחלתי לחפש מספרים של מעונות של נפגעי תקיפה מינית ואלימות אבל התחלתי לשקול זאת איפשהו עמוק עמוק במעמקי ראשי.

"היא מרביצה לי"
"ככה חינכו פעם"
"זה לא מצחיק, אני תכף נוסע עד אלייך בשביל להראות לך את הסימנים"
"יש סימנים? קינקי..."
"תגידי לה להפסיק"
"תגיד לה אתה, היא לא מרביצה לי"
"אני ארביץ לך"
"אני אראה את ההודעה הזאת לרשויות"
"מצויין, אז לפחות שם נתראה. אני אהיה בחדר של הגברים המוכים"
"טוב מה אתה בוכה, דבר איתה"
"ניסיתי"
"ו..חטפת סטירה?"
"לא, היא התרגשה וקיבלתי מציצה"
"ואתה מתלונן"
"כן, אחר כך היא שוב הרביצה לי"
"תרביץ לה גם"
"סליחה?"
"פליקים, תפליק לה"
"אפשר לנסות עלייך קודם?"
"לא, עליי כבר ניסית דברים"
"תזכירי לי?"
"מהירות שיא"



לילה ירד, שתיה מרוקנת על הרצפה, סקס בעיצומו ואלימות בדרך.
הפלקתי לה.
הכל נעצר. שקט בחדר, ציפורים הפסיקו לצייץ, מכוניות הפסיקו לצפור, העולם הפסיק לזוז.
היא בהתה בי בתדהמה.
"מה?"
"מה, מה? מה זה היה?!"
אני כמעט בטוח שהיא צעקה עליי עכשיו.
החיוך שלי נעלם,
אין סיפוק הלילה, איזה כיף.
"זה היה פליק"
"זה נראה לך מצחיק??? מה אני נראית לך?!"
היא יורדת ממני ואני מתיישב.
"רגע רגע, אני רוצה להבין..." אני הופך לרציני כנראה "זה נראה לך בסדר לשרוט אותי, לנשוך אותי, לסטור לי ופליק קטן ממני ואת מתחילה להשתגע?"
"זה באמת נראה לך מצחיק, אה?"
היא מתחילה להתלבש. למה היא מתחילה להתלבש?
"אני רואה שאת הולכת"
"לא, בטח אני אשאר ואחטוף ממך עוד כמה פליקים" היא מדברת צינית שוטפת.
אני מפסיק להיות רציני, עברו יותר מדי דקות.
אני מצביע.
"דלת, ביי ביי"
"אתה אפס"
"זה ציון?" יש, נראה לי חטפתי אורגזמה.
היא זורקת גיחוך עצוב וניצוץ קטן מופיע לה בעיניים. היתה לה תקווה שאני אחד רציני בשבילה.
"אז זה למה אתה רווק" היא מסכמת בקול רועד
"אה, זה נגמר?" גם אני מדבר ציניות.
הדלת נסגרת.

"נפרדנו"
"כי הפלקת לה?"
"כן, אז טכנית זאת אשמתך שאני שוב רווק"
"רוצה לבוא לדבר על זה? :)"
"תלוי מה את לובשת"
"בגדים עבים, מפחדת שתפליק לי"
"אני אהיה עדין"
"ואיטי?"
"את עדיין נראית כמו שנראית אז?"
"נדמה לי, כן.."
"אני אהיה עדין