יום ראשון, 24 ביולי 2011

אתם מעצבנים אותי

אתם...כן כן, אלה שחשים את עצמם מובילי מהפכה כאילו הייתם מינימום ערבים בכיכר תחריר,
אתם - מעצבנים אותי. 

אנשים שמכירים אותי יודעים שלוקח הרבה זמן
עד שאני מגיע לשלב שאני באמת מתעצבן בו, 
לא חוטף קריז..זה לגיטימי, אני בן אדם וזה קורה, אני מדבר על ממש ממש עצבים.
עצבים כאלה שמכווצים לי את העיניים, מהדקים לי את הפה עד לרמה כזאת שאני מעדיף
לא לדבר אלא לכתוב וגורמים לי לכאב מציק כזה בצד הימני של הראש, קצת מעל הגבה שלי.

כאלה עצבים.

אתם מעצבנים אותי כי אתם אינטרסנטים לא פחות ממני.

אין לכם מושג בשביל מה הקמתם אוהל בשדרות רוטשילד. 
אתם מנגנים לעצמכם בראש איזשהו שיר אלטרנטיבי (וחלילה לא מיינסטרימי) 
שמדבר על סוג של מהפכה שלא תקרה מחר, מחרתיים או בעוד שנה.
חלקכם אף כל כך מרוכזים בעצמם, ששכחו שלא כולם נולדו פה ושזאת שטות 
מוחלטת לטעון שהדור של הורינו עבד הרבה פחות מאיתנו.
הרי הם בטח עלו לפה רק כדי להגיע 
ולשטוף כלים כדי לפרנס את המשפחה למרות שהם מחזיקים בתארים 
מכובדים ביותר במדינות האם שלהם. 

אני לרגע לא אומר שהכל בסדר במדינה שלנו ואין שום סיבה לצאת לרחובות
ולמחות ולמחות ולמחות. 

גם לא הייתי שורף את המקלדת הזאת בהקלדה עצבנית אם לא הייתי מביט 
על כולכם, האנשים שהתנחלו באוהלים בשדרה ורואה את העיניים המפוייסות שלכם,
השרוואלים והלונגים בצבעי הקשת והאווירת מוש בן ארי וריח הגראס באוויר 
שמתפוגג לו בשניה שאיזה פוליטקאי בא לבקר ואתם ממלאים את נפשכם בזעם כי
"הוא בטוח מושחת והוא לא ניצן הורוביץ"
ואתם זורמים עם פליטי הריאליטי שבאים לדבר איתכם כאילו הם טובים יותר
ממכם במשהו עקב העובדה שהם נעלו את עצמם 100 ימים בבית מרושת במצלמות 
למרות שעל הזין שלהם אתם והמחאה הזאת שלכם 
והם חוגגים ב"יא יא" בזמן שאתם צועדים ברחובות
ועפים על עצמכם שהתחלתם מהפכה אמיתית. 

שאלתי. 
באמת שניגשתי ושאלתי מישהו בצורה הכי ישירה:
"מה אתה מצפה שיקרה?"
-"וואלה אחי, שפאקינג יהיה פה טוב יותר"

נהדר.

שמי יתחיל להקשיב לך? 
ביבי? 
אז הוא יקשיב, 
ואם תהיה ממש ממש ממש אופטימי, אז הם גם יתפטר כמו שברק
התפטר אחרי שגילו אצלו עובדת זרה בבית. רייט?
ואז מה?
מי יבוא או תבוא במקומו?
מישהו/י שכן יעשה שינוי?

הרי איזה שינוי צריך לקרות פה על מנת שנהיה מרוצים?
הממשלה הימנית תיפול והתקשורת השמאלנית תחגוג,
תעלה הממשלה השמאלנית ופתאום יאשימו את הטוקבקיסטים בימניות.

אתם מעצבנים אותי כי אתם חבורה של אידיוטים חסרי כיוון.
ויותר גרוע?
אתם גורמים לכולנו להיראות ככה.

אתם מעצבנים אותי כי רובכם חבורה של נגררים אחרי קומץ אנשים 
שבאמת באמת באמת באמת מעוניין בשינוי.

אתם מעצבנים אותי כי אתם לרגע לא תקומו ותצעדו רבבות רבבות 
בשביל חייל אחד שיושב בשבי כבר 5 שנים.

אתם מעצבנים אותי כי מחר בבוקר רובכם שצעדתם לפני שעות ספורות בעצרת הדיור הזאת
יגיע מחר לעבודה וימשיך את השבוע שלו ושגרת חייו בסבבה
ובכל זאת תעופו על עצמכם שהייתם חלק משינוי.
אבל יקיריי, לא כך הדבר. 
בכיכר תחריר עשו מהומות יום יום עד שקרה משהו.
ואתם? מחר בבוקר תהיו עם הגיטרות והחיוך שמספר חוויות
מליל אמש. שינוי? יגיע אחי...יגיע..מה אתה דואג? 

תפוצצו לעצמכם את הבועה.

עשרות אלפי אנשים הם לא מספיק אנשים בשביל להזיז פה כלום.
להעיר את הממשלה זה לעשות הפגנה גם מחוץ לרחבת תיאטרון הבימה.
כי גם בהרצליה, פתח תקווה, אשדוד, בת ים, גבעתיים, חיפה ועוד מקומות 
אחרים יקר לחיות פה וגם שם צריך עצרת לא פחות מהעצרת בתל אביב.

עשרות אלפי אנשים תמכו בשלום עם שכנינו אי שם בכיכר מלכי ישראל בשלהי נובמבר 1995,
אבל אדם אחד בלבד הצליח באמצעות שלוש יריות להרחיק את החלום הזה
מספיק רחוק כדי שיראה לנו לא ריאלי גם 16 שנה אחרי..
זאת לא הכמות, זאת הדרך למטרה. 
ולכם אין לא את זה ולא את זה..
אנחנו דור מזויין אינדיד.

אתם מעצבנים אותי כי אני מביט בכם ולא מרגיש שייך אליכם למרות 
שבתכלס אני כן. 
בקרוב אחפש דירה לעצמי ואקים משפחה וארצה לחסוך בשביל אישתי, ילדיי
ובשביל עצמי ובכל זאת אני מוכן להתפשר איפה שאתם לא.

בחיים לא אשלם על פח אשפה של 2 חדרים, ריח של שתן נלווה, מחסור בחניה 
וקירות מתקלפים רק כי בערב אני יכול להשכיר אופניים ולעבור 2 רחובות
ולהתנחל בפאב הקבוע שלי מיד אחרי שדפקתי עוד טוסט נקניק בסודוך. 
אוציא לעצמי מהראש את המחשבה הכל כך מטומטמת הזאת שאנשים גרים בפירפריה
כי נכפה עליהם ולא מבחירה ואתחיל למחות על דברים שיש להם מטרה אמיתית
שהיא קצת מעבר ל"שיהיה פה טוב יותר". 

מהפכה באמת נחוצה פה.
אבל היא לא של הצעירים בלבד, השמאלנים בלבד, 
הסחים וההיפסטרים בלבד,
היא צריכה להיות של כולנו - של כל העם. 
אני מבטיח שאהיה הראשון שאצא לרחובות כשכולם יתאגדו
בשביל זכויות לקשישים שאין להם משפחות שידאגו להם,
כי כולנו נהיה מבוגרים יום אחד. 
בשביל שירות חובה לכל העם, כולו.
אשלים מניין בשישי בבית כנסת בתמורה, 
מבטיח.
בשביל שהממשלה שלנו תהיה מורכבת מאנשים כמו משה כחלון (שר התקשורת)
שפועל למען הציבור יותר מאשר שפועל למען עצמו.

והכי הכי חשוב?
בשביל שבאמת באמת תפסיקו לעצבן אותי,
כי לימדו אותי בצבא שכל אוהל מתלקח תוך קצת יותר מ10 שניות
ונשאר לי מספיק חומר דליק עוד מיום העצמאות בשביל להאיר את כל רוטשילד.


וכן, 
יס ווי כן. 

יום שלישי, 12 ביולי 2011

מכתב לנכד



היוש!

זה אני. מתקשה להיזכר בשם?
טוב..זה דיי תלוי איפה אתה מחפש אותי: בטוויטר, בפייסבוק, בגוגל+ ובטח בכל רשת חברתית שימציאו 
עד שתקרא את זה אני שורפ_בי (תתרגם בגוגל לאנגלית),
לפי משרד הפנים נולדתי כבוריס שורפ.

מה זה משרד הפנים? סיפרתי לך פעם, לא?
לא משנה.
זה מקום כזה שלא משנה כמה מוקדם תגיע אליו, תמיד יהיו שם אנשים לפנייך
ולא משנה כמה עמדות שירות יש, תמיד יהיו 2 פקידות שמטפלות בבעיות של מי שהגיע לפנייך.
מה זה "פקידות"?
נשים ממורמרות שלא אוהבות בני אדם.
מה  זה "עמדות שירות"?
המקום שבו לפקידות יש כיסא לשבת עליו.

מזל שזה כבר לא קיים, אה?

איפה היינו?
אה!
אני לא יודע אם העמוד הזה בבלוג יהיה זמין אחרי שאני אעלם מהעולם הזה פיזית
ולכן השארתי לך גם עותק קשיח שביקשתי שתקרא דווקא עכשיו..
מעניין אם הבלוג שלי קיים בכלל עדיין...
אני מקווה שכן כי גם זאת דרך לחיות לנצח וזה מה שכולנו רוצים הרי, לא?
אלוהים יודע איך אתם צורכים את האינטרנט שלכם היום...
...מה? מה אתה שואל?
"מה זה אלוהים?"
חה.

לפני שאחזור לספר לך קצת על עצמי, בוא תספר לי קצת על עצמך.
זה שיש לך משפחה שהקמת ונכדים משלך  זה נחמד, אבל משעמם. כולם עושים את זה.
ספר לי משהו שאני לא יודע!
נגיד, אתה כבר נוהג על מכונית שמעופפת? כי לי הבטיחו את זה כעתיד עוד לפני הבר מצווה שתדע לך.
אנחנו כבר מיישבים את שבתאי? כי שמעתי שבמאדים תכף נגמר המקום ובכלל אנשים מלוננים 
שמזג האוויר מאוד סטטי. 
לא יאמן אה? כשאני הייתי בגילך, לטייל בירח היתה פריבלגיה שרק לנו, העשירים, היתה. 
ו...
אתה עשיר, נכון?

יש לי כל כך הרבה שאלות אלייך שאני באמת לא יודע מאיפה להתחיל.
דבר ראשון והכי חשוב - 
ליידי גאגא עדיין בחיים?
עדיין יש שידורים חוזרים של "חברים" בתלת מימד בערוץ 2?
וסיינפלד?
ג'סטין ביבר כבר התחיל להתגלח?
לא, אני שואל ברצינות..הרי בזמן שתקרא את זה הוא אמור לחגוג...מה...מילניום?
איך הסכמי השלום עם החייזרים? 
הם עדיין מתבאסים לבקר באילת כי יש מלא צרפתים?
הבקסטריט בויז עדיין ביחד?
מה הדבר החם היום באינטרנט?
אני יודע שזאת נראית לך שאלה קצת מטומטמת...אבל סיפרתי לך כבר על התקופה ההיא שבשנים
האלה שרשתות חברתיות היו פופלאריות, חשבתי שאני מלך העולם כשמשהו שכתבתי הגיע ל"ראשי"
באתר "מקושרים" ואז הגיע מיי ספייס ופייסבוק וטוויטר והבלוג והגוגל + ולאף אחד מהם אין באמת ראשי
אבל בכולם יש לי חברים שונים, ופתאום כולם מאוד נחמדים אלייך ויוצרים קשרים אחרי שנכתב שהתעשרתי
מאוד באיזה עיתון (חפש בויקיפדיה) כלכלי ו..מהפכות! פתאום אסמסים לא עולים כסף, ולפלאפונים (גם חפש בוויקיפדיה..אין לך כוח להסביר) פתאום אין מקשים וכל אחד בכל מקום רוצה שם משתמש וסיסמא 
ופתאום אתה מתגעגע לימים שהיית רק שם ולא כינוי עם תווים ואותיות גדולות וקטנות וסיפרה אחת וסימן אחד
לפחות ומי זוכר בכלל מה שם החיית מחמד הראשונה שלי ואת מי זה מעניין האם אני אין אה ריליישנשיפ
או סינגל או אלבום ולמה אני בכלל מתוייג פה אם רואים רק את הכתף שלי ו-
די!
אני מקווה שעכשיו הכל הרבה יותר פשוט אצלכם.

אומרים שתמיד כשמביטים בהווה אל העבר, הוא נראה טוב יותר ובגלל זה במשך תקופה ארוכה חשבתי
שמפה נבעה האימרה: "פעם היה יותר טוב".
אז צר לי לאכזב אותך, אבל לא כך הדבר. 
פעם - היה יותר תמים. זה הכל.
אבל עזוב אותך מפילוסופיות חיים שפיתחתי בערב אחד מתישהו בגיל 25, 
מה אני יכול לאחל לך לכבוד יום הולדתך ה70 שעדיין לא איחלתי לך כשהייתי בחיים?
ננסה את זה:
שהנכדים שלך ידעו לכתוב ולא רק להקליד,
יתעדו גם רגעים קטנים שנדמה כאילו הם שגרתיים בחייהם,
עם הזמן מגלים שדווקא הרגעים האלה הם היפים ביותר לצפות בהם,
שידעו להקשיב, לראות, להריח, לטעום ולגעת בכל מה שאמיתי ויפה
וזה, בדיוק מה שיש לך כיום. מקווה שאתה מספיק נבון להעריך את זה.
מזל טוב סבא'לה!
לחיי עוד שנים ארוכות.
הרי הגעת עד כאן, עכשיו תפסיק?
נהה...

איפשהו אחרי משבר גיל המעבר אנחנו, הגברים, הופכים לרגישים יותר
ולכן אתה בטח דומע קצת מהתרגשות עכשיו ומתגעגע אולי לתקופה
שעוד הייתי בסביבה להציק לך.
אז תן חיוך יקירי,
היופי בלהתבגר הוא שהופכים לטובים יותר במה שחשבנו שאנחנו טובים בו 
כשהיינו צעירים יותר:





video

רואה? ההומור שלי הפך להרבה - הרבה יותר מוצלח, לא?

נ.ב - סבתא שלך היתה חיה במיטה.
כאילו...
עד שהיא מתה וזה.

ביוש!