אני לא אשקר,
באמת שלא זכור לי אם מישהו אי פעם שאל אותי מה ארצה להיות כשאהיה גדול.
למרות זאת, אני לא מריץ לעצמי סרטים בראש של "אולי לאף אחד לא באמת איכפת"
הרי מה זה משנה,
כשאנחנו קטנים, כל מה שאנחנו רוצים זה שישימו לב אלינו,
ככל שמתבגרים יותר ויותר מבינים שכל מה שאנחנו רוצים זה רק מה שיכניס לנו יותר ויותר כסף.
כשמביטים קצת מעבר לחומריות ומבינים איך באמת העולם הזה עובד,
מגיעים למן הארה כזאת שבעצם, אתה יכול להיות האפס הכי גדול בעולם,
אבל אתה תהיה המודל לחיקוי של רבים אחרים אם רק תכיר את האנשים הנכונים שיביאו אותך לשם, למעלה.
ככל שעובר יום אחרי יום, אנחנו מגלים שמעטים האנשים שהביאו את עצמם לגדולה בזכות עצמם,
עוד מקורב של ההוא, עוד "ריאליטי" שמעניק בועה עד העונה הבאה
כשיגיעו המתמודדים החדשים והישנים יצטרכו להתמודד עם ה45 דקות שפתאום נותרו להם מחוץ לברנז'ה.
כשיגיעו המתמודדים החדשים והישנים יצטרכו להתמודד עם ה45 דקות שפתאום נותרו להם מחוץ לברנז'ה.
אנשים שמתבגרים בטיפשות רוצים אך ורק כסף.
אנשים שמתבגרים בחוכמה רוצים איכות חיים.
וזאת, לאו דווקא קשורה בממון שיש לך...
הסיבה שגם היום, כמעט 25 שנה אחרי שנולדתי אני לא יודע לענות על השאלה
מה ארצה להיות כשאהיה גדול היא כי אף פעם לא שאלו אותי.
אני יודע מה אני לא רוצה להיות, זה יותר קל לי:
אני לא רוצה להיות טייס או רופא או כבאי,
אני לא רוצה להיות הייטקיסט שבטוח שבזכות השעות שהוא דופק יום יום במשרד
על חשבון האישה והילדים שמחכים לו בבית הוא יביא את האקזיט הבא,
אני גם לא רוצה להיות אחד שעושה אך ורק מה שאומרים לו מבלי היכולת להביע את דעתו.
אני רוצה להיות מפורסם, לא סלב. זה קל מדי.
שיכירו אותי בזכות משהו שיצרתי בצורה זו או אחרת ושאצליח להתפרנס מזה יותר מבכבוד.
אני רוצה להיות האפס הכי גדול בעולם שהכיר את האדם הנכון שהביא לי את המקפצה
שתכניס לי יותר ויותר כסף יום אחרי יום וכל זה רק כדי שישימו לב אליי.
אז בכל זאת,
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול?
כנראה שקטן יותר ממה שאני חושב שאני מאחל לעצמי.
