"בהגדה של פסח מסופר בקצרה, בסגנון של תשובה לשאלה, סיפור תולדותיו של עם ישראל, וכל סיפורי הנפלאות בצאתם ממצרים, בעיקר על פי פרשנות חז"ל. אמירת ההגדה פותחת בשאלות,
ולכן מתוארים ארבעה טיפוסים של בנים השואלים שאלות והתשובות אליהם"
ותודה לוויקיפדיה שהסבירו לי אחת ולתמיד ב-10 שניות את מה ששעות על גבי שעות של חפירה
עם 4 כוסות יין בין לבין לא הצליחו לעשות.
ואל תבינו אותי לא נכון,
זה לא שיש לי משהו נגד חג הפסח, באמת שלא.
דבר ראשון, הוא מתחיל בטוב - עברנו את פרעה ועברנו לשעון קיץ,
פתאום השעה 17:00 לא מביאה איתה שביזות של "נגמר היום" כמו ב-2 לפנות בוקר.
דבר שני, מזג האוויר נרגע ואפשר לראות יותר ויותר בנות ישראל עם פחות ופחות בגדים.
ודבר שלישי - החופש.
אלא אם כן אתם נשואים באושר ויש לכם ילדים שכבר למדו ללכת ולדבר יותר מדי,
אבל זאת באמת בעיה שהיא שלכם ורק שלכם,
הייתם צריכים לדעת שאחרי שהם מפסיקים להיות חמודים, הם הופכים למעצבנים.
אבל גם זה יגמר בקרוב ולפני שתמצמצו הם כבר יחשיבו אתכם כמעצבנים.
ואפשר להוסיף לטובת החג הזה את העובדה שכולם מנקים בפנאטיות מקסימה.
עד כאן הדברים הטובים,
ועכשיו לרוע:
אפשר להסכים על זה שאין שום דבר טוב במצות?
אפשר?!
לא במצה רגילה,
לא במצה רטובה, לא במצה עם ביצה, עם שוקולד או במצה עם קוויאר שחור של דגי חופש!
אין!
מצות זה כמו קרן פלס -
דק עם בליטות ואין בה טעם.
ואיכשהו, למרות כל זה, חג הפסח הוא החג הכי יהודי/משפחתי.
אף משפחה לא תוותר על הסדר,
מנגד, גם האדם הכי אנטי מסורתי (נכנה אותו "תל אביבי") ירגיש לא בנוח
להזמין במקום הבילוי המועדף עליו (נכנה אותו "בית קפה עם אנשים עם מצלמות ממול")
פוקאצ'ה (חמץ, אבוי) על מצע של עליי בייבי (מרור, ישתבח שמו) ברוטב איולי (חרוסת, אף אחד
לא יודע ממה היא באמת מורכבת - חוץ מוויקיפדיה).
ובשורה התחתונה -
מסורת זו מסורת,
גם אם חלקינו מקפידים עליה פעם בשנה בחג זה או אחר.
אז גם השנה נשב כולנו מוקפים במשפחה וקרובים ונקרא את ההגדה,
מי את הגירסה המלאה ומי את הרמיקס המקוצר.
וגם השנה נתבאס לגלות שאנחנו כבר בגיל הזה שבו מחביאים את האפיקומן ולא בגיל שמחפשים אותו.
ולמרות הגיל, גם השנה נקבל סכום סימלי מהסבתות והסבים לכיס הפרטי עם חיוך במתנה
או נסתפק בנשיקה מהדודה ההיא שתמיד מחייכת ותמשיך לחייך גם אם אחמאדיניג'אד בכבודו ובעצמו יוריד לה
טיל שיהאב 8 על הפטוניות שהיא מטפחת בגינתה כבר יובל.
אז כן,
למרות המצות, וההגדה הבלתי נגמרת והשעות שעוברות ועוברות עד שמכניסים מרור לפה,
זהו חג חשוב.
גם אם לא מחשיבים אותו ככזה.
אז שיהיה לכולם חג חשוב, שמח וכשר!
